ביום רביעי ה-15.2 נערך בכנסת דיון "לא בדמוקרטיה: 50 שנים לכיבוש" ביוזמת חברי הכנסת קסניה סבטלובה, מיכל רוזין, דב חנין ואיימן עודה. בכנס דיברו נציגי ארגוני זכויות האדם והמאבק בכיבוש – ביניהם מנכ"לית הוועד רחל סטורמזה. רחל אמרה בדיון: "התלבטתי מה להביא בפניכם היום. אם את הסיפור של הצעיר מחברון שהוחזק בבידוד במשך 30 יום, ועבר חקירה על ידי השב"כ ואחר כך לא יכול היה לעמוד על שתי רגליו, או להביא בפניכם את הסיפור של האישה הדתייה משכם שהטרידו אותה מינית בחקירה. התלבטתי אם לא לספר לכם דווקא את הסיפורים המזעזעים האלה, אלא לדבר על המערכת שלא חוקרת את התלונות שמוגשות אליה. לדבר על כך שב-15 השנים האחרונות לא נפתחה אפילו חקירה פלילית אחת למרות שהוגשו מעל 1,000 תלונות על שימוש בעינויים בשב"כ. התלבטתי אולי יותר חשוב לדבר על היעדר ההגנות של העצורים החשופים לאלימות. על רופאים שרואים עצורים חבולים ולא מתעדים ולא מדווחים, או על שופט שבמקום להגן על העצור – מסביר לו שהעינויים שמופעלים עליו – על גופו, על נפשו, הם לא פסולים.
אין לי יכולת להגיד לכם: זה הדבר האחד החשוב. יש פה מערכת שלמה שבה כל נוהל וכל חוק וכל חריג מאפשרים גרימת כאב וסבל חמורים לעצורים. אי אפשר להפריד ולומר: "זו רק יחידה אחת", או "זה רק חוקר אחד" או "זה רק חובש אחד". כל המנגנון האדיר שמקיים את הכיבוש, כולו תורם מיידית להיווצרות עינויים ולחסינות של כוחות הביטחון המשתמשים באלימות. יותר מכך, היכולת של החברה הישראלית לקבל את העינויים הבאים בחסות הכיבוש בשוויון נפש, להסיט את המבט מהפן הלא נעים הזה, היא המאפשרת את המשך העינויים. הכיבוש לא המציא את העינויים. אבל הכיבוש מביא איתו מנגנונים משפטיים ופרוצדורליים שמאפשרים את העינויים. שבונים להם חממה ומטפחים אותם. אנחנו רואים בוועד נגד עינויים איך מערכת המשפט הצבאית, איך ההחרגות הרבות בחקיקה הצבאית, היעדר מנגנוני ביקורת יעילים, איך אלו מעודדים ומייצרים עוד ועוד אלימות ברשות ובסמכות.
The post דיון בכנסת: "לא בדמוקרטיה – 50 שנה לכיבוש" appeared first on הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.